המפתח להבנת נסיבות חיסולו של מפקד חיזבאללה בסוריה, מוסטפא בדר א-דין, טמון אולי בכינוי הקרב שבחר לעצמו – “זו-ל-פיקאר”. “זו-ל-פיקאר” היה שמו של חרבו של עלי, האימאם הראשון של השיעה ותומכיו הם אלה שייסדו את הדת השיעית סביב דמותו.

פירוש הדבר שמוסטפא בדר א-דין ראה עצמו בראש ובראשונה כמי ששם לו למטרה עליונה להילחם את מלחמות השיעה בסונה, או במילים אחרות: לשרת את איראן לפני כל דבר אחר.

ואכן, יש לו היסטוריה קשה עם כוויית, הוא היה עצור שם לאחר שניסה להקים חוליות טרור במיפרץ וחיזבאללה נאלץ לחטוף מטוס כדי לחלץ אותו.

בימים אלה אנו חוזים במתיחות גואה בין איראן למיפרץ ולסעודיה, ואיראן נקטה בצעד חריף של ביטול החג’ למכה. במקביל גוברת החשדנות של סעודיה והמיפרץ מן החתרנות השיעית, וכאן אנו יכולים למצוא את המניע לחיסולו—לקטוע באיבה את הקמת חוליות טרור שיעיות בסעודיה ובמיפרץ.

ליכולת הטכנית של המחסלים יש גם משמעות, שכן בעקבות המעורבות של רוסיה בסוריה הגבירו המעצמות הסוניות כמו תורכיה סעודיה וקטר את הסיוע למורדים, ויכולנו לראות זאת ביכולת המשוכללת בחיסול מפקד חיזבאללה.