נאומו של מנהיג איראן, ח’אמנאי, שבו הבטיח כי לא השתנה דבר בשנאתה של איראן לארה”ב ולישראל חרף הסכם הגרעין, חשוב לא רק מבחינת תוכנו, אלא גם מבחינת “המוסיקה” שלו. כל הנאום נועד להשפיל את ארה”ב ולהעליב אותה.

מוטיב ההשפלה הוא מרכזי בשיח בין האויבים במזרח התיכון, וההשפלה המילולית היא מקדמה לרצח עם בפועל, כאשר מתאפשר. מוטיב הצגת הנעל, או השלכתה, מרכזי בשיח האלים הזה. ישראל הוא מושא להשפלה מתמדת, בעיקר מצד תורכיה של ארדוואן, וגם טיבו של המו”מ  של הפלסטינים עם ישראל הוא משפיל- הדרישות הפלסטיניות, ונימת הדרישות האולטימטיביות הם של השפלה והכנעה.

גם הדרישות של איראן מן המעצמות במהלך שיחות הגרעין היו מן הסוג המשפיל. המעצמות היו מוכנות לקבל את ההשפלה, ונכונות זו, לא פחות מן ההסכם עצמו, היא היסוד לשביעות הרצון בטהראן. למעשה, מה שאמר חאמנאי הוא שההצלחה של ההסכם הוא גם בהשפלת הנצרות.

לפיכך, העמדה הגאה של ישראל, וחוסר רצונה “להיות גבר ולהשפיל את עצמה”, היא נכס להקרנת עוצמתה במרחב המוסלמי- לא פחות מהקרנת צדקתה בעולם כולו.