הופעתי אתמול בנווה עמית בירושלים על מצוקתם של הדרוזים. עקרי הדברים- השינויים בסוריה ערערו של "חוכמת הדורות" שלהם איך לשרוד בחברה עויינת.
הנשק החדיש שולל מהם את ההגנה הטבעית שלהם במרומי ההרים, והשכנות הטובה עם הסביבה לא עולה בקנה אחד עם הרצחנות של התנועות האיסלאמיות.
הברית שלהם עם אסד עלולה לבוא בעוכריהם בגלל נקמת הסונים.
המלחמה בסוריה הגיע לשלב שבו כל עדה דואגת לעצמה: העלווים החליטו שלא לשפוך את דמם הרחק מחבל העלווים- אפילו בקלמון, מי שנלחם שם אלה השיעים של חיזבאללה מכיוון שזהו שטח שחשוב להם יותר בגלל ההגנה על בקעת הלבנון, ולא הצבא העלווי של אסד.
אין מי שיגן על הדרוזים. הם יכולים להגן על עצמם, אבל אין להם נשק מתאים.
הם לא יכולים לקבל את העזרה של ישראל, כי אז הם יקלקלו לדרוזים של לבנון את הברית עם חיזבאללה, וגם יכתימו את שמם מימי סולטאן אל-אטרש, כמי שעמד בראש מלחמת השחרור של סוריה.
הם לא יסכימו למדינה דרוזית, כי תיחומם כמדינה יכניס אותם לסכסוכי גבולות וכו', וחוכמת הדורות שלה היא לא לריב עם השכנים.
הפתרון היחיד כמעט לדעתי לנהל מדיניות זהירה של אזור בטחון יחד עם השכנים המוסלמים שבו תהיה מעורבת ירדן יחד עם ישראל, אבל ירדן יותר מישראל.
שיתוף פעולה, לא על בסיס של "דרוזים" אלא על בסיס של "אזור" יקל על פריסת הגנה אזורית עליהם.
להזמנת הרצאות:
pinhasinbari@gmail.com
054-5571666
לאתר הספר: "על גב סופה" http://avivatomer3.wordpress.com/
לאתר הספר: "Grandpa, Granddaughters, Grand Cuisine" http://www.amazon.com/dp/B00PDOOPZY
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 