הרציתי הבוקר בנופי ירושלים על המשבר בתימן, ועל השלכותיו הרחבות, והחשיבות לנו.
יחסי תימן והערבים מסובכים ומתוחים עוד מן הימים הרחוקים שבהם קרס סכר מארב, ושבטי תימן נאלצו לנדוד לתוך המדבר הערבי. שבטי הערבים לא קיבלו אותם, ומאז ההיסטוריה הערבית, כולל גם אחרי הופעת האיסלאם מאופיינת במלחמות ובפוליטיקות אין קץ בין שבט קיס- הצפון – וימן- שבטי תימן.
בעת האחרונה עברו קווי המתיחות בין השיעה, בנוסחה הזיידי, לבין הסונה, וככל אסכולות דתיות הנתונות במתח, הם הלכו והקצינו. אוסאמה בן לאדן היה תימני שהשתקע בחיג'אז, וחיבר את האיסלאם הרדיקלי שאמור להיות קאעידה אחר כך בין הלהט האנטי שיעי של תימן לבין המתח בין חכמי האיסלאם במכה לבין השלטון הסעודי בריאד, שפסח עליהם בחלוקת מקורות הכוח. מכאן שאל-קאעידה מראשיתה הייתה אנטי שיעית, בגלל תימן, ואנטי סעודית בגלל חיג'אז, ומכאן גם אנטי אמריקנית.
ההתפתחות האחרונה נעוצה במעבר של נשיא תימן המודח, עלי עבדאללה סאלח, למחנה השיעי, ועמו גם הצבא הנאמן לו, ואין כוח מקביל לממשלה שיעמוד מול הצבא של סאלח.
סעודיה חוששת שחבל סעדה בצפון, מרכז כוחם של החות'ים השיעים, ייהפך לדרום לבנון שלה, והם יציבו שם טילים בנוסח ההיערכות שלהם מול ישראל. מכאן חשיבות המאבק על נמל עדן, שדרכו רוצה איראן להחדיר לסעדה את הטילים שמהם סעודיה חוששת.
להזמנת הרצאות:
pinhasinbari@gmail.com
054-5571666
לאתר הספר: "על גב סופה" http://avivatomer3.wordpress.com/
לאתר הספר: "Grandpa, Granddaughters, Grand Cuisine" http://www.amazon.com/dp/B00PDOOPZY
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 