להחלטת בין המשפט הפדרלי בניו יורק לחייב את הרשות הפלסטינית לפצות את קרבנות הטרור הפלסטיני ביותר מ-600 מאות מיליון דולר יש משמעויות מרחיקות לכת הרבה מעבר למשמעות הכספית- הרשות אינה יכולה לשלם סכום זה, והוא לא תשלם, כי כבר כעת היא חדלת פירעון. היא פשוט תפשוט רגל.
אבל יש לכך משמעויות עמוקות הרבה יותר מבחינת הגדרתה של הרשות הפלסטינית, מביטוי מדיני לגיטימי הפועלת לקראת שחרור לאומי, או שמא היא מסגרת לאירגוני טרור.
בעניין הזה יש הבדל גדול בתפיסה האירופית ושל מוסדות האום, לבין התפיסה של בית המשפט בניו יורק. בעוד אירופה והאום רואים במאבק הפלסטיני כמאבק לגיטימי לשחרור לאומי, מכאן שרצח אזרחים הוא לגיטימי אם הוא נובע מ"מלחמת שחרור" – המשפט האמריקני דוחה תפיסה זאת. זאת הסיבה שהפלסטינים נאבקו ביוזמת קרי, והכשילו אותה, מבלי שארה'ב הודתה בזה, כי רצו להוציא את התיק הפלסטיני מידי ארה'ב להעבירו לאום ולאירופה החלוקים עם שיטת המשפט האמריקני בעניין הזה.
מי שחושב שאירופה נגמלה מן התפיסה הזאת- הרי ביקורו האחרון של ראש הקוורטט, טוני בלייר, בעזה יש בו כדי להאיר עיניים. מחמוד א-זהאר מראשי חמאס גילה כי בלייר הפציר בחמאס להבהיר כי היא תנועת שחרור לאומי פלסטיני, כלומר: אז מותר לה לנהל מלחמת שחרור ולא תנועה איסלאמית, כי אז פעולתה תהיה מוגדרת כטרור. עד כמה יכולים האירופים להיות נאיבים ועוורים!
אם תתקבע האסכולה של בית המשפט בניו יורק תיאלץ אירופה לחשב שוב את המשך הסיוע לרשות הפלסטינית. היא לא תמהר לעשות זאת- אבל הדילמה תונח לפתחה, כפי שחזה מבשרו טוני בלייר—אם חזה.
להזמנת הרצאות:
pinhasinbari@gmail.com
054-5571666
לאתר הספר: "על גב סופה" http://avivatomer3.wordpress.com/
לאתר הספר: "Grandpa, Granddaughters, Grand Cuisine" http://www.amazon.com/dp/B00PDOOPZY
http://goo.gl/RMkWxd
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 