CompanyLogo[1]המו"מ על הפסקת האש: הבקיעים בין המחנות הפלסטיניים הולכים ומתחדדים

פנחס ענברי

8/18/2014 9:17:12 AM

לקראת סיומה של הפסקת האש הלילה בחצות גוברות ההערכות כי היא לא תחודש. עם זאת, עדיין לא ברור אם האש תחודש, מכיוון שעל פי ההערכות חמאס נשאר עם ארסנל של 20% בלבד מכמות הרקטות שלו.

בעיקרו של דבר, הוויכוח הוא על נמל המים בעזה, אבל לא רק. חמאס לא יכולה להסכים להסכם ללא הנמל, ישראל לא מוכנה לדון על זה כלל וכלל. רמאללה ומצרים אומרים – נדון על זה, אבל אחר כך.

אבל הוויכוח הפנים הפלסטיני הוא עמוק עוד יותר. המשלחת של רמאללה התעכבה אתמול בבית כדי לדון איך להתגבר על המחלוקת עם חמאס על מנת לשמור על העמדת הפנים של משלחת מאוחדת בקהיר. במהלך סוף השבוע גיבשה חמאס עמדה קשוחה לעמוד על דרישותיה, בעוד משלחת רמאללה גיבשה עמדה גמישה יותר. אבל לא זה שורש הוויכוח: בעוד חמאס מתיישרת עם הקוו של קטאר ותורכיה – רמאללה מתיישרת עם הקוו הנגדי של מצרים, סעודיה והמפרץ.

במהלך סוף השבוע התחדדו הבקיעים בין שני המחנות באזור, והניסיונות של הליגה הערבית במהלך השבוע שעבר לגשר בין סעודיה לקטאר ככל הנראה לא צלחו. הביטוי הפנים פלסטיני לכך בא לידי ביטוי בסירובו של חאלד משעל בדוחא לקבל את פניו של סאיב עריקאת מרמאללה. ציר קטאר-תורכיה נראה נחוש להכשיל את היוזמה המצרית ולהציג לה אלטרנטיבות, כמו הנייר הקטארי-תורכי או החדרתה של נורבגיה לתמונת התיווך. מאחורי הקשיחות של ציר קטאר-תורכיה עומדת עמדתה של ארה"ב, שעדיין לא קיבלה את נשיאותו של אל-סיסי ולא וויתרה על מדיניות התמיכה באחים המוסלמים, שחמאס הוא חלק מהם. גם בעניין נמל עזה, ארה"ב תומכת בהקמתו.

אם תקבל חמאס את התיווך המצרי, יהיה עליה לקבל בסופו של דבר את אבו מאזן בחזרה בעזה, והוא זה שיקבל לידיו את ניהול הנמל. מול התחזית הקשה הזאת חמאס מעדיפה את שימורו של המצב הנוכחי. זה עשוי לבוא לידי ביטוי בסיום הפסקת האש הלילה, בלי חידוש האש.