בימים אלה – כאשר המלחמה בעזה עוברת למישור הדיפלומטי באום חייבים לנסח מחדש את קוו ההסברה שלנו- שהוא יותר מקוו הסברה– אלא המציאות האמיתית בשטח. המלחמה בעזה איננה מלחמה ישראלית-פלסטינית אלא מאבק בגזרה אחת של ההתעוררות האיסלאמית בלבנט, וניסיון ההתאוששות שלו במצרים. חמאס רוצה להוביל את חזית האיסלאם כחלק מן המאבק של דאעש ונוסרה, ותמונות ההרס של עזה הם הכלי לעורר את הערבים לכיוון האיסלאם, ואת התנועות האיסלאמיות לכיוון הבעיה הפלסטינית. אנו חייבים לומר זאת, מכיוון שאם אירופה תבין זאת – היא תהיה בעדנו. כרגע אנו כלואים בתוך התובנות הישנות שהפלסטינים נאבקים למען חירות ועצמאות- אנו מנסים להסביר דברים שוליים בתוך מסגרת התובנה הזאת, שהוא לרעתנו. לאירופים יש אהדה בסיסית לפלסטינים והם יהיו נגדנו אם קוו ההסברה שלנו יישאר במסגרת המאבק הישראלי-פלסטיני, אבל אם נסביר את ההיקף האסלאמי של המערכה בעזה– הם יעבור לצדנו. לא מייד כמובן– אבל ככל שנאחר במימוש קוו הסברה הזה כך יהיה קשה יותר אחר כך. בראיונות שאני נותן לתקשורת העולמית אני מנסה לקדם קוו זה– אבל כמובן זה רחוק מלהיות מספיק.