ההתנפלות הציבורית בירדן על ישראל על רקע מותו של האזרח הירדני בגשר אלנבי – בלי להתייחס לנסיבות המצערות של מותו – מעידה על הקושי הבסיסי של ישראל במרחב הערבי- ישראל לא לגיטימית, ואיננה נתפסת כחלק אינטגרלי של האזור. בעוד אסד טובח בבני עמו וזוכה לקבל משלחות תמיכה מירדן, ואחרי שביחסים הדו צדדיים בין סוריה לירדן—סוריה היטתה את מי הירמוכ ומנעה מים מירדן, בלי שאיש בירדן לא יצא לרחובות למחות על גזל מי שתייה—הרי ישראל מספקת לירדן מים חיים, וחיפה הפכה להיות שער הכניסה הימית של ירדן.
הסיבה היא כי את ישראל שופטים בקני מידה מיוחדים לה שנועדו להצדיק את היותה יישות לא לגיטימית ומחפשים כל הזמן "הוכחות" לאשר תפישה זאת. יש לציין כי אין זאת עמדת ממשלת ירדן שיודעת להעריך את חיוניות הקשרים עם ישראל, אלא מדובר בהלכי דעת קהל רחבים.
לעומת הציבור בירדן – בסוריה מתחוללים שינויים חשובים, ולראשונה נשמעים קולות של תמיכה בישראל או לפחות רצון לרכוש את אהדתה. הסיבה- גודל השבר של סוריה מחולל שינויים בהרכב ה-DNA הבסיסי של הסורים, ויש התפכחות מן האידאולוגיות הפאן ערביות או הפאן איסלאמיות שגררו את סוריה אל חורבנה ולסבל נורא לעם הסורי. המבחן הקשה הזה פסח על ירדן- וטוב שכך – אבל מבחינת ישראל את דעת הקהל הירדנית עדיין מדריך ה DNA הבסיסי של הפאן ערביות או פאן איסלאם שאיננו יכול לקבל אל חיקו את ישראל, ובוודאי שלא את מדינת הלאום של העם היהודי.

להזמנת הרצאות:
pinhasinbari@gmail.com
0545571666