שלושה אירועים שהתרחשו באחרונה שופכים אור (או חושך) על הבדלים תהומיים בין המשאלות של הפלסטינים, לבין משאלות שוחרי הטוב בישראל, וקהילת המדינות התומכות בתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. בעוד ישראל מדברת על יחסי שיתוף פעולה עם הפלסטינים, וקהילת המדינות התורמות מעודדת מגמה זאת על ידי בחירת מיזמים משותפים לישראל ולפלסטינים כקריטריון לתמיכה, הרי הפלסטינים רואים את הדברים בדיוק להפך— הם רוצים להתנתק מישראל בכל היבט אפשרי—חוץ מקבלת טיפול רפואי. משאת נפשם היא לבטל את הפרוטוקולים של הסכמי פריס המחברים את שני המשקים ליחידה כלכלית אחת, והם חולמים על הנפקת מטבע משלהם שתנתק אותם מן השקל.
הדברים באו לידי ביטוי בנאומו המליצי של מזכיר המדינה קרי בפורום דבוס בירדן ו"הצלחתו" לחבר את ראשי המשק הפלסטיני עם בכירי המשק הישראלי.
אבל שלוש אפיזודות שבאו ברצף- אחד אחרי השני – חייבים סוף סוף לפקוח את העיניים- הראשון היה כאשר הפגנה אלימה של פעילי אשף ברמאללה הכריחה את רשת פוקס הישראלית לבטל חנות בקניון פלסטיני. יצא המרצע מן השק—התעמולה נגד תוצרת ההתנחלויות שקיבלה רוח גבית מאירופה איננה אלא מערכה לחרם על ישראל בכלל.
האירוע השני היה חנוכת אזור תעשייה ירוקה במימון ממשלת יפן ביריחו. האירוע היה "כאילו" של קידום שיתוף הפעולה הישראלי פלסטיני- ואכן השר סילבן שלום, סאיב עירקאת, הרשות הפלסטינית, נציגים מירדן ומיפן העלו מצג של "כאילו" שיתוף פעול האזורי ועולמי, אבל בדיקת הנאומים מגלה כי בעוד היפנים והישראלים דיבר על שיתוף פעולה, אחווה ושלום, הפלסטינים דיברו על חילוץ שטחי C מישראל, ולמחרת שר הכלכלה הפלסטיני טרח להבהיר ברדיו פלסטין כי מדובר בפרויקט פלסטיני טהור ולא יהיה בו שום שיתוף פעולה עם ישראל.
אבל שיא השיאים היה עם "ביקור השלום" של קבוצת הכדורגל המהוללת ברסלונה. האנשים הטובים של "מרכז פרס לשלום" יזמו את ביקור הקבוצה כאירוע ישראלי פלסטיני משותף שיקדם את האידאלים הנעלים של מרכז פרס של קידום האחווה ושיתוף הפעולה בין ישראל לפלסטינים ובכל רחבי המזרח התיכון. אבל הפלסטינים נתנו לנשיא פרס סטירת לחי מצלצלת שצריכה להעליב את כל הישראלים. הם סרבו לכל אירוע משותף עם הישראלים והפכו את "ביקור השלום" בדורא שליד חברון להפגנה אנטי ישראלית בוטה ולקריאה לשחרר את פלסטין כולה מנאקורה היא ראש הנקרה עד אום רשראש- היא אילת. אגב, הקריין הפלסטיני המתלהם בכלל לא ידע איך קוראים לאום רשראש ושיבש את שם המקום.
נאום "השלום והידידות" של הנשיא פרס היה פתטי ומעורר חמלה.
אולי הגיע הזמן לתת לפלסטינים את מה שהם רוצים. הם רוצים להתנתק- נתנתק. הם לא רוצים את השקל- בבקשה שינפיקו את המטבע שלהם, ושיהיו בריאים.

להזמנת הרצאות:
pinhasinbari@gmail.com
0545571666