בבסיסו, המהלך האירופי הוא הטלת האשמה על ישראל בכישלון שיחות השלום, בלי קשר אם יצליח קרי או ייכשל במהלכו הנוכחי.
לאירופה עמדה שלילית אמוציונלית נגד ההתנחלויות, והיא פרו פלסטינית בבסיסה. נפשית היא קושרת את הלגיטימיות של ישראל בהקמת מדינה פלסטינית לאורך גבולות 1967. לפני שנה ראיתי ברמאללה כרזה של האיחוד האירופי ובה כוכבי האיחוד מקיפים את דגל פלסטין.
מבחינת אירופה, ישראל אשמה מזמן בעובדה שאין מדינה פלסטינית והיא קושרת זאת בהתנחלויות. יחד עם זאת, יש קשר בין המהלך האירופי לבין יוזמת קרי – בבסיסו, מהלך קרי הוא מהלך של הטלת אשמה- הוא יציג "הצעה כל כך נדיבה שאין לסרב לב", ומי שיכשיל אותה יוקע כאשם. הבעיה היא שמראש ממשל אובאמה לא יכול להוקיע את הפלסטינים כי זה סותר את מדיניות הושטת היד לאיסלאם. הוא יכול להוקיע רק את ישראל או את שני הצדדים- אבל הוא מעדיף את ישראל. מכיוון שמדיניותה הפקחית של ישראל איננה מאפשרת לו זאת, הוציאו לו האירופים- בין אם ביקש, בין אם לא – את הערמונים מן האש.
מדוע זה חשוב לאירופה? ראשית כל, תחושת סיפוק נפשית. ושנית, היא חשה בעוצמתה ומבקשת לגבש קווי מדיניות כלל אירופיים כדי להתגבש כמעצמה. היא חושבת להתחיל את גיבושה כמעצמה מדינית מול ישראל.
סירובה את אירופה לקבל את תורכיה לשורותיה יוצרת קונפליקט מול האיסלאם. מצד אחד היא רוצה להתחבר עם האיסלאם, אבל מצד שני היא דוחה את תורכיה. מהלכים אנטי ישראליים ישמרו את האיזון בין הפרו-איסלאם לבין דחיית תורכיה.
אבל היא טועה טעות מרה. מדיניותה הרגשנית הרסה את לוב, ונמלצותו של אובאמה הרסה את מצרים. כעת היא רוצה להרוס את ישראל כדי להקים את פלסטין. בבסיסו, האולטימטום האירופי הוא בלתי אפשרי- אם ישראל תדחה אותו היא תיכנס לעיצומים כלכליים, אבל אם תקבל אותו—היא תכרע תחת נטל ההוצאות האדירות של עקירת כמיליון מתנחלים מיהודה ושומרון וירושלים ויישובם בישראל. עקירת הישראלים בגולן תביא את אל-קאעידה מול טבריה. כבר יותר זול לדחות אותו, אבל בכל מקרה זה הרס ישראל.
לפני כמה שנים כתב אחד האידאולוגים של חמאס בעזה, יונס אל-אסטל, כי כשם שנפילת ח'יבר היהודית בחיג'אז פתחה את השערים לכיבוש סוריה ופרס, כך נפילת ישראל תפתח את השערים לכיבוש רומא.

להזמנת הרצאות:
pinhasinbari@gmail.com
0545571666