מזכיר המדינה, ג'והן קרי, חוזר השבוע- כנראה יום ג', לא סגור – כדי לקדם את המאמצים לחדש מו"מ ישיר בין ישראל לאשף.
מה הבעיה? ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן אומר כי אחרי שפלסטין קיבלה מעמד של מדינה משקיפה בגבולות 1967 היא לא יכולה לנהל על זה מו"מ והיא רוצה לפתוח את המו"מ בהכרה של ישראל בהחלטות האום.
בנוסף הוא רוצה להקפיא את ההתנחלויות ולשחרר יותר ממאה אסירים קשים מלפני הסכמי אוסלו. קרי ככל הנראה יתמקד בעניין האסירים בגלל חודש הרמדאן. אבו מאזן רוצה לשחרר את כל האסירים, אבל ישראל מוכנה לשחרר מייד 60 והיתר על פי העניין בהמשך הדרך. כל זאת רק לאחר שיפתחו השיחות ולא לפניהם. בחודש הרמדאן נהוג לעשות מחוות של שחרור אסירים, וקרי עשוי לבקש מישראל לעשות את המחווה הזאת לחג, שגם יסייע לאבו מאזן לבוא לשיחות. השאלה אם אבו מאזן יעשה מחווה משלו, ותמורת האסירים יוותר על הדרישה להכיר בגבולות 1967, ויסכים להקפאה שקטה או בלי הקפאה בכלל. ממעקב אחר כלי התקשורת הפלסטיניים מתקבל הרושם שעניין האסירים חשוב לאין שיעור מעניין הגבולות וההתנחלויות.
קרי ינסה למשוך את השיחות- אם יפתחו – עד אחרי ספטמבר. מדוע? כדי להקל על אבו מאזן לפסוח את הפניה לטריבונלים הבינלאומיים נגד ישראל. אם זה יקרה—זה יהיה סופו של תהליך אוסלו ועוד כישלון חרוץ לדיפלומטיה האמריקנית במזרח התיכון.
ובשולי הדברים—לאן נעלמה ירדן? היא הייתה אמורה לתת חסות לשיחות. המלך החליט להתרחק מכל העניין משתי סיבות עיקריות—ראשית, ארה'ב מוכנה לממן לפלסטינים פרוייקטים בשטחי C, אבל לא מוכנה לסייע לירדן להיחלץ מקשייה הכלכליים שהחריפו בגלל אירוח הפליטים מסוריה. ושנית, היא לא יכולה להשתתף בתהליך שמעניין את אזרחיה הפלסטינים- והם רב הממלכה. כרגע הם שקטים- נקיטת עמדה ניטרלית כמתחייב מנותן חסות עלולה להרגיז אותם ולפגוע ביציבות הממלכה.

להזמנת הרצאות:
pinhasinbari@gmail.com
0545571666