מקורותינו הפלסטיניים דיווחו לנו כי בשיחות שקיים אתמול שר החוץ האמריקני, ג'והן קרי, עם ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, הוא העביר לו הצעה ישראלית להעביר חלקים משטח C לרשות הפלסטינית, לשחרר מקצת האסירים, וכן סדרה של מחוות כלכליות- ולדון ביתר המחוות כולל שחרור נוסף של אסירים סביב שולחן המו"מ. על פי המקורות הפלסטיניים, אבו מאזן דרש שישראל תכיר בגבולות 1967 כבסיס לסימון גבול הקבע, אבל היה מוכן להתעלם מעניין בניית ההתנחלויות כתנאי למו"מ. בשורה התחתונה—עדיין אין הסכמה על מיפגש בין נתניהו לאבו מאזן- אבל הפערים מצטמצמים. אין אישור לידיעה הזאת ממקורות ישראליים.
המקורות הפלסטיניים הסבירו כי שיחות קרי אבו מאזן מתנהלות בירדן מכיוון שראש אשף רוצה להרחיק את ראש הממשלה הלעומתי ראמי חמדאללה מן השיחות, ואינו רוצה לחשוף אותו לסודות המו"מ כדי שלא ישתמש בזה נגדו בבוא היום.
עניין אחרון זה מעורר תמיהה לגבי עצם תבונתו של ראש הדיפלומטיה האמריקנית: סוריה עולה באש ומצרים קורסת, והוא מתעסק במחוות כלכליות של ישראל ובשחרור אסירים. אין פלא שעבדאללה מלך ירדן הרחיק עצמו מן העניין, אחרי שהיה מעוניין בראשית הדרך להשתתף בתהליך.
רשתות הלוויין הערביות עסקו אתמול בדרמות במצרים ובסוריה וכמעט לא מצאו מקום לדווח על פגישותיו של קרי.
ישראל והרשות הפלסטינית נותרו איים של יציבות, וקרי- שיש לו אחריות מלאה על קריסת מצרים והתפרקות לוב – מערער עכשיו את היציבות בישראל וברשות הפלסטינית. חוסר היכולת לבוא לרמאללה מעיד על ראשית התפרקות ברשות הפלסטינית, ואם יתבררו הידיעות על שטחי C כנכונות עלולה גם ממשלת ישראל להתפרק.
האם הפיכת המזרח התיכון לאדמה כרוכה היא החלטה אמריקנית מושכלת, או שמא פרי של חוסר תבונה?